מבוא לנדודים בשטח #1

לפני שבוע בדיוק, בשביעי לספטמבר, חל יום הולדת 63 שלי. הפעם קניתי לעצמי מתנה משמעותית שאני מפנטז עליה כבר זמן רב.
קניתי לי קרוואן.
זה לא כדי לבלות שבוע על חוף ים או במדבר או בהרים. קניתי לי בית על גלגלים שבו אגור, שם יהיו חפציי החשובים, בו אבשל ואתקלח ואוהב ואשן. ואולי גם פעם אעבוד ממנו. והבית ינדוד איתי ממקום למקום.


 
בסוף ספטמבר אחזיר את המפתח לבעל הבית ביפו ואתמקם סופית בביתי. יש בו מטבח ושולחן אוכל, שרותים ומיטה זוגית ועוד אחת למקרה הצורך. ויש בו מקרר ומקפיא ומזגן על גנרטור, וקולטי שמש ומיכל מים מאה ליטר, ומיכל איסוף מים אפורים, וחימום מים בגז, ומקלחת חיצונית ופנימית, וכיריים חיצוניים ופנימיים. בקיצור נדמה שיש בו כל מה שאני צריך. בית קטנצ'יק וחמוד בערבה או על ראש הר או במדבר, והוא נקשר לג'יפ שלי ונוסע איתי מהיום והלאה עד שניפרד.


 
קניתי אותו מחנן, בחור אילתי שבנה אותו בכישרון רב ובעיקר באהבה. חנן בנה את הקרוואן לפי תכנית של קרוואן שטח אוסטרלי, שאפשר לגרור אותו בג'יפ בדרכי עפר כולל סלעים ומהמורות, אבל ברגישות כמובן. רגע לפני שמסר לי את המפתחות, הוא הביט שוב בקרוואן, ואם הוא לא היה גבר קשוח היתה נוצצת שם דמעה.
כבר שלושה ימים ולילות שאני באילת, לומד את הקרוואן, מתחבר לג'יפ ומפריד, מתרגל גרירה בעליות ובירידות, מעלה אבק בשטח, מבזבז וממלא מים במיכלים, מבשל ארוחות וקפה, מפעיל גנרטור במאבק נגד החום. מידי פעם מטריד את חנן בשאלות, ולאט לאט מתחבר אל הקרוואן ומתחיל להרגיש בו בבית. בין לבין אני נושם את החיים מסביב, יוצא לטיולים רגליים בנחל נטפים והר יהורם, נוסע בדרכי עפר לעמק ססגון ולעין עברונה. הלילה צפיתי בכוכבים עם איש אילתי בשם איתן שהתמקם בחניון לידי עם טלסקופ משוכלל, והבוקר בשש כבר שחיתי עם דולפינים בחוף קצ"א כולל ריקוד אינטימי עם דולפינה חברותית.




 
ירח הדבש בעיצומו, עוד מעט החיים כולם יצטרפו אל המתיקות הזאת. האם אחיה את החלום או שאגלה שאני לא בנוי לזה. האם יחסר לי עוגן היציבות בדמות בית עם כתובת? אחרי הכל אני גרוש, בעל עסק שעמד מלכת לפני חצי שנה בדיוק, וכעת ניתקתי כבל נוסף דמוי בית, והמרתי אותו בפנטזיה אחרת.
ימים יגידו לי ואני אומר לכם.




 

גלריה

בלוג נודד

להיות נוכח

ארטמיס היא רכב שברולט גדול ושרירי המצויד במנוע מפלצתי, רכב רחב וכבד למדי והנהיגה בו מחייבת תשומת לב מלאה, נוכחות מרוכזת שלי בכל שלבי הנהיגה. שלא בדומה לרכבים החדשים המסייעים בתיקון שגיאות הנהג בזמן הנהיגה ארטמיס דורשת נוכחות מלאה ותכנון מוקדם של כל פניה וכל עצירה במהלך הנסיעה בכביש כמו גם בחירה מוקפדת של המקום בו אני רוצה לחנות למהלך הלילה או השעות הקרובות.
  אורי שפירא      Israel
בלוג נודד

להיות בחוויה

ראיתי שלג בחיי, ביקרתי באתרי שלג בחו"ל, השתדלתי לדלג בארץ לכל סופת שלגים טובה, בירושלים, במירון ברמת הגולן אפילו זכיתי להיות עד לשלג ההוא בחורף 92 בכרמל אבל מעולם לא חייתי בשלג. השבוע עליתי עם ארטמיס ומלמל לפני ירידת השלג לצפון רמת הגולן מתוך תחושה פנימית שאני רוצה לחיות בשלג למספר ימים.
  אורי שפירא      Israel
בלוג נודד

הצורך להיות בתנועה מתמדת

ארטמיס בדרכים. המהות של ארטמיס דורשת תנועה ותזוזה. לאחר מספר ימים במקום אחד ארטמיס מתחילה לסמן שהיגיע הזמן לזוז קצת, לבקר מקום אחר, לזכור שבחרתי בחיים בתנועה. התנועה הזו לכמה ימים למקום אחר, בטבע, בעיר אחרת, במפגש עם אנשים אחרים משרת את חוסר השקט הפנימי שלי אבל גם מזכיר לי להמשיך ולדייק את מה שאני נושא איתי במסע ולהקפיד לא לאגור ולאסוף יותר ממה שאפשר לזוז אתו ומשרת אותי גם בחפצים המלווים אותי וכמובן גם בהתחייבויות שלי כלפי וכלפי האנשים הסובבים אותי.
  אורי שפירא      Israel